Thursday, 13 January 2011

Hello I am back from Israel --- המסע חזרה מישראל לסינגפור

 ארוחת בוקר ישראלית .
לחם וחמאה בארוחת בוקר ישראלית
שום דבר ביום האחרון לשהותי בארץ העיד על מה שיעבור עלי בהמשך. היה יום נפלא שנפתח בארוחת בוקר ישראלית באחד הקניונים בתל אביב ביחד עם שלושת בנותי.
 אחרי הארוחה בנותי ואני יצאנו למסע קניות, הם סתם כי בא להן לנצל את מכירות סוף העונה המפתות, ואני כי הייתי צריכה להשלים קניות מהסופרמרקט המקומי של עוד קצת תמרים ,חלווה מיוחדת,סילאן ומה לא? אם אפשר גם כמה גביעי גבינה לבנה ,איזה בולגרית אחת או שתיים. אך הסתפקתי בצער רב רק במה שלא מצריך קרור. מזל!

לפני הטיסה כאות פרידה מטעמי הארץ אני נוהגת לשתות קפה ולאול טוסט בייגלה . אני הכי אוהבת את השילוב של גבינה צפתית, ביצה קשה,ועגבניה.
 טוסט בייגלה בשדה התעופה בן גוריון
כבר כשהגעתי לאולם ההמתנה לטיסה שלי חזרה לסינגפור דרך איסטנבול, התחלתי להבין שלטיסת ההמשך לא אגיע. אך הנציגות בדלפק הרגיעו אותי ואמרו אל תדאגי. המטוס אומנם נחת פה באיחור לקחת אותכם, אך תגיעי אל דאגה. וכשאומרים לי כזה דבר אני ממש אבל ממש לא נרגעת . ולא נרגעתי.
במקום בשבע וחצי בערב יצאנו כמעט בתשע וחצי נחתנו באחת עשרה פלוס , והטיסה יוצאת לסינגפור באחת עשרה ושלושים. אז איך לכל הרוחות הם חשבו שנוכל להגיע לטיסה בזמן? 
שלא לדבר על הנוסע שישב על ידי כל הדרך מתל אביב ולא הפסיק להתעטש, לקנח את האף ולהשתעל.

רצתי כל הדרך לשער הטיסה , אך זה לא ממש עזר לי , כי הייתי צריכה לעבור מסכת בדיקות ברגע האחרון כמו לחלוץ מגפיים וכו. כשהכל הסתיים נגשתי לדלפק, והטורקית ההמומה הסתכלה עלי ואמרה מה לאן? אה סינגפור? מצטערת הטיסה שלך סגורה ויצאה כבר. נפלא! אמרתי, ומה עכשו?
טוב אמרתי את זה לא לפני שאמרתי לה מההההההההההההה? בהלם מוחלט!

לא עזרו המחאות שלי והכעס וכו..לא אלאה אותכם בכעס שלי ומזל שלא שמעתם אותי עד תל אביב. קיבלתי טלפון לצלצל למשפחה להודיע על התקלה.
ומשם לדלפק החברה לקבל הסעה למלון. למזלי כאזרחית ישראלית אני לא זקוקה לויזה, כך יכולתי לצאת למלון בעיר. אחרים לא ממש התמזל מזלם ונאלצו להשאר בשדה. אוייש איזה סיוט מסכנים עם תינוקות.
הגענו למלון רק בסביבות 2 בלילה. אני לא היחידה שפיספסה את הטיסה. וכאן מתחיל מסע הטירונות שלי. ממש ככה. המזוודה שלי לא הייתה אתי ,ובתיק שלקחתי למטוס היו הרבה תמרים חלווה ומוצרי ים המלח אך לא מסיר האיפור ועוד מיני דברים שכל אישה צריכה.
מנסיון העבר שלי למדתי שתחתון אחד וזוג גרביים ומברשת שיניים ומשחה יעשו את העבודה למקרה חרום. וזה מה שהיה עלי.
אז הנה כמה תובנות שגיליתי :
קרם גוף שמלון חמישה כוכבים מספק (ת'אמת ראיתי מלונות חמישה כוכבים יותר מדהימים בחיי) מצויין כמסיר איפור מהעיניים הוריד לי את המסקרה בקלי קלות.
המלון סיפק שני פדים עגולים להסרת איפור , השתמשתי בהם כמו פרו מאק אפ ארטיסט. להרטיב קלות להפריד כל עיגול לשניים ,והנה יש לי 4 פדים.
את שאר האיפור הסרתי בעזרת טישו.
את הפנים רחצתי בסבון גרגרים של מוצרי ים המלח שקניתי לתת מתנה ,(אני אתנצל ואסביר למה זה פתוח ) חחח...

קרם לחות לפנים לא היה. אבל גיליתי שקרם ידיים שמכיל לוונדר של חברת L"OCCITANE לעור יבש עושה עבודה מדהימה ליום ולילה (לא נוסעת או יוצאת ללא קרם ידיים). הוא היה המציל שלי ליומיים. בהתחשב בעובדה שהחדר חומם ולא הייתה אפשרות לווסת את החום ,איש האחזקה במלון הסביר שבחורף רק החימום עובד. הקרם הזה היה מגן מצויין לעור שלי.

מה שראיתי ממרפסת החדר שלי במלון.
בגדים להחלפה לא היו, שלא לדבר על פיג'מה חלילה. גם לא היה איפה לקנות כלום הכל היה סגור במלון (יום א) והמלון לא היה ממש בעיר. הבגדים שהיו עלי היו קלילים ולא התאימו לחורף. ולכן נאלצתי להשאר רוב הזמן במלון. הגחתי מדי פעם החוצה להליכה קצרה וסקירה של האזור. אבל חוץ מזה הקדשתי את הזמן למנוחה. 

טוב אחרי שנרגעתי היו שם גם כמה דברים טובים. למשל האוכל.החמאם הטורקי. גם השרות היה מצויין.

החמאם הטורקי במלון.




אז מה היה לי שם יומיים? נחתי ,ישנתי, אכלתי ושוב ישנתי.אכלתי ושוב ישנתי בערך עד הערב למחרת שהסיעו אותי חזרה לשדה.

הגעתי בשלום לסינגפור. וכן ההוא הדביק אותי בשפעת כבר בדרך מתל אביב.
הנה כמה צילומים ממה שהוגש במלון. הכינו ממחטות כי הלכה לי הדיאטה שם.








  

עד כאן להפעם. מקווה שתהנו מהצילומים. לא צילמתי הכל . כי היה המון המון אוכל. ועכשו אני במן מצב רוח בוב דילאני כזה. אז אולי אשאיר אותכם עם הזמר שאני מאד מאד אוהבת ושומעת ברגע זה. Bob Dylan Things have changed
ואסיים בברכת שהכל ישתנה לטובה.
אמן!

No comments:

Post a Comment