The Old Cuoriosity Shop- בית ממכר עתיקות - בסימטה קטנה בתל אביב

 

משמאל מכונת התבלינים החיננית. שראתה ימים טובים בוודאי. מימין מכונת פסטה

החננו את האוטו בחניון צדדי בסימטה קטנה שיוצאת מרחוב קינג ג'ורג' בתל אביב. שעת בוקר מאוחרת, ויום פשוט נפלא. חורף ישראלי. רח', המכבי פינת קינג ג'ורג'. לא להאמין כמה פעמים עברתי שם ופשוט לא הבחנתי בחנות קטנה ומטריפה. מה שצד את עיני בתחילה היה השלט שנכתב בעיברית על אהיל ישן שהתבדר ברוח. צורת הכתיבה בכתב יד מנוקד משכה את תשומת לבי. מי משתמש בכתיבת שלטים  כזו היום? לא הרבה. ידי נשלחה לעומקו של תיקי המבולגן ותרה אחרי המצלמה. תקתקתי כמה צילומים מנסה להתחרות ברוח שמבדרת את השלט מצד לצד. ללא הצלחה רבה. השפלתי מבט ובחנתי את חלון הראווה. בפתח החנות ישב איש- הבעלים. ביקשתי רשות לצלם את החנות מבחוץ. היה חשוך בפנים אך החנות נראתה מסקרנת גם מבעד לחשיכה. האיש הביט בי במבט שואל ...ושאל למה? אמרתי אני אוהבת לצלם דברים יפים ומענינים ולפעמים גם לכתוב עליהם. כן אמר. ואני מיד זנקתי פנימה ואחותי אחרי. הייתי בהלם. חשתי שמישהו פשוט היתל בי וזרק אותי לסצינה שלקוחה מתוך ספרו של צ'רלס דיקנס.(גיבור ילדותי) חנות  אוצר. אוצר בל יתואר.  מדפי עץ עמוסי ספרים שרק מי שחי פה בשנות החמישים והששים זוכרר תערובת של ספרים כלי מטבח משנות ה30- 40- 50 60. נברשות ארט דקו, וזכוכית מורנו,נברשות  ארץ ישראליות, אנגליות, אפילו חצוצרה אמריקאית ממלחמת העולם הראשונה הייתה שם , הוא הסביר לי שהיא נקראת חצוצרה גדודית של חיילי המארינס, חצוצרה ששימשה בעת הנפת הדגל במסדרים בבסיס.. עמדתי במרכז החנות ולא זזתי ממקומי,  כמו חוני המעגל,  בחנתי מרחוק לאט לאט. כמו מסע בזמן. ואז יצאתי לטיול כמו עליסה בארץ הפלאות. תרתי משמע. מה ששמעו שם נשמע בערך כך: וואוו , יוווווווו, אני לא מאמינה, וכו. האיש עמד בצד כמי שמורגל במראות מהסוג הזה... הנה עוד אחת שמתלהבת מהאוסף שלי בוודאי חשב לעצמו. אבל הוא לא ממש ידע על מי הוא נפל, הוא נפל על נודניקית לא קטנה. אחת שתחקור אותו שתי וערב ותשאל שאלות כמו ממתי זה? מאיפה זה בא? היכן קנית? האם זה עובד? וכו. טוב ספרים לא קניתי, אבל אל תשאלו היו שם כלי מטבח ועוד אביזרים שונים ומשונים שרק אני בוודאי עדיין מתלהבת מהם. 

מי שאוהב כמוני מה שראיתי שם בוודאי יאהב את מה שעיני צדה במצלמתי הקטנה . שלא תחשבו שיצאתי משם בידיים ריקות. לא ולא. לא וויתרתי על מטחנת תבלינים משנות השלושים. תוצרת אנגליה. מכונת פסטה קטנה ומתוקה מ- 1932 מפראג. המחשבה ע ל המכונה שטחנה פעם תבלינים ארומטיים בביתה של איזה "באלה בוסטה" אנגליה ריגשה אותי לחלויטן, שלא לדבר על המחשבה על הפסטה נוטפת החמאה ממטבחה של איזה יפהפיה צ'כית שנטחנה דרך מכונת הפסטה המתוחכמת בפשטותה שרכשתי שם.

הייתי קונה עוד תאמינו לי אך ראשית צריך להטיסם לסינגפור ויש בעיית משקל וחוץ מזה צריך להשאיר קצת גם לכם, הלא בוודאי תבקרו שם גם אתם אחרי הסיפורים לא?

רגע אחרי ששלמתי ועמדתי לצאת הרמתי עיניים למעלה, מעל הדלת תלויה עגלת תינוק מטריפה ומעליה סוס עץ ישן. שוב הוא שמע ממני וואווווווו אחד קולני ומלא תדהמה שאלתי מה זה? וזכיתי לשמוע את סיפורו האישי , ומסתבר שהעגלה היא שלו? עיניו נצצו, ואני התרגשתי. 

לא יכולתי שלא להחמיא לו. אמרתי לו שהחנות שלו קטנה  ומטריפה, וניכר בה שהאספן הוא אינטלקטואל לא קטן. וגם פה זכיתי לסיפורו האישי...אוסף של ארבעים שנה הוא אמר , זה לא הולך ברגל. החלפנו קצת סיפורי אספנים. ומאיש רציני כשנכנסנו, עזבתי איש מלא חיוכים, ושיררי פנים הרבה יותר רכים ורפויים. פנים מלאי נחת לדעתי. לא על המכירה אלה על ההכרה. ההכרה בערכו של האוסף.

אז מי הרוויח פה מכל הביקור הבלתי מתוכן הזה בחנות קטנה ומטריפה? שנינו . גם הוא וגם אני.

אוי כמה שאני אוהבת ימים כאלה. ימים לא ממש מתוכננים, מפגשים לא מהעולם הזה שמסתתרים בחנויות קטנות,  ישנות ,חסרות חן חיצוני, אך כמו שאומרים , "אל תסתכל בקנקן אלא במה שבתוכו". בהחלט נתן לומר על פינת החמד הזו. בבקשה לכו לראות, תהיו נחמדים ואדיבים  ותזכו כמוני לשמוע סיפורים שלא נתן יותר לשמוע במחוזותינו.

מקווה שתאהבו את מה שצלמתי, צלמתי זמן, מקום, אהבה של מישהו למשהו, צלמתי במנהרת זמן. אני בטוחה שרבים ימצאו משהו מוכר מילדותם במקום הבלתי צפוי ששמו "ספרי הברון" תאמינו לי השם לא מעיד על מה שיש שם....נסו בעצמכם ותופתעו.

ספרי הברון , רחוב המכבי 4, פינת קינג ג'ורג' 21,

תל - אביב

The Old Curiosity Shop 

The Old Curiosity Shop was one of my favorite book.  

Probably the most widely-repeated criticism of Dickens is O scar Wilde's remark that 'One would have to have a heart of stone to read the death of little Nell without dissolving into tears...of laughter.'