:......StyleListRoom.......:: Graffity- Street Art In Tel-Aviv - גראפיטי אומנות רחוב בתל אביב

גראפיטי - קירות מחאה.

אופנה של פעם, אוכל של פעם... והרבה של פעם... ולאחרונה, הדרום אף מחדש ימיו כקדם, ונראה מגניב יותר מתמיד. ב

שישי, נר ראשון של חנוכה יצאנו לבוקר של כייף בדרום תל אביב. יש משהו מרגש בדרום תל אביב, מאוד אנושי, מחוספס ואמיתי. יש שם גם משהו של פעם: טעם של פעם, אנשים של פעם, במיוחד אזור "מתחם החשמל". (עליו בפוסטים הבאים)

תחילת אלנבי פינת יפו, היה האזור בו התרוצצתי אתמול לקניית חומרי גלם לקולקציה חדשה של התכשיטים שלי. גם כשאני מטיילת אני ממשיכה ליצור, וביקורי בארץ הם חלק מהיצירה הנוודית שלי (קצת בדואית בנפשי), יש משהו מיוחד בליצור בנסיעותיך, ההשפעה הסביבתית, המראות, הריחות, האנשים ומצב הרוח. ליצור במקומות שונים זה כמו לצלם תמונה בטיול שאתה לוקח אתך לעולמים וחולק עם אנשים אחרים בעולמך.

בשיטוטי האתמול לא יכולתי שלא להבחין ולהתרשם מהגרפיטי שעיטרו את הרחובות. גרפיטי, אומנות רחוב אם תרצו, או שמא אלימות רחוב? ונדליזם או אומנות אינטוגרפיטי נמצאת העובדה שאני גרה בארץ חפה מגרפיטי. סינגפור היא ארץ ללא גרפיטי, ואם כבר אז זה גרפיטי ,באישור 'האוטוריטה' - האח הגדול מאשר איפה ומה. לאחרונה הממשלה מקצה באזורים מסויימים בהם יכולים צעירים לתת ביטוי יצירתי על קירות שהוקצו למטרה זו. הכל מתוכנן בקפידה ומנותב. האם זה גרפיטי? כן. האם זה הגרפיטי שהייתי רוצה לראות? לא. גרפיטי זו אומנות ספונטאנית, להקצות מקום זה מעושה ומוכתב, אין כאן מעשה חתרני, ולא בחירה חופשית. כבר לא צריך להתגנב באישון לילה, בהחבא, ליצור ברגעי הדחף היצירתי שלו ולהעלם אל תוך הלילה.

הצורך של יוצרי הגרפיטי המזדמנים או ה"מקצועיים" הינו של הבעה ועוררות של תשומת לב לנושא או לתחושה. בין אם פוליטי או אישי ישנו צורך אנושי להשמיע קול. יש מי שכותב טוקבקים ויש מי שכותב שירים (למגירה), מצייר, אופה או כותב על קירות. כולנו צריכים להשמיע קול כך או אחרת.

בעידן שבו כולנו יכולים לכתוב טוקבק ולהביע עצמנו בעילום שם גם גראפיטי מזכיר לי את הטוקבקיסטים של היום הם רוצים להשמיע ולהשמע ,שכל העולם ידע. גראפיטי בה מאותו מקום, אמירה במשיכת מכחול או תרסיס על הקיר. יש משהו מאד אנושי בעיר לא מלוקקת, עיר שגרפיטי הוא חלק בלתי נפרד מהנוף האורבני, אורגני שלה. ותל אביב בהחלט נחשבת לכזו.

אז איפה היינו? אהה, כן בדרום תל אביב. החננו את האוטו במגרש חניה קטנטן, ויצאתי מהמכונית "לגלריה ציבורית" תרתי משמע. מגרש החניה גבל בשני בנינים משני צדיו, והקירות איך לא - תערוכה של ממש. גרפיטי בעיברית ואנגלית , ציורים ... אמירות בעד נגד, הגיגים. מיד נשלפה המצלמה והתחילה לתקתק. עברתי על הקירות, קראתי, התבוננתי, חייכתי ואף נעצבתי לסירוגין.

הנה כמה מהצילומים שצלמתי הם ידברו בעד עצמם ויאמרו את אמירתם. כל אחד יתרגם את האמירה או הציור לפי ראות עיניו ותפיסת עולמו. כפי שאחותי ואני עשינו ביום ששי בבוקר בדרום תל אביב הקסומה (בעיני).

תהנו.