Happy New year. Welcom 2010.

Morning first coffee of 2010 is flavorsome then ever. My blog just dressed up with new header , hope you like it. I feel very happy in the first day of the year. The feeling is mysteriously creeping all over me and tells me something interesting awaits for me this year. I wish you all the same feeling of anticipation curiosity happiness love and peace. This song is for you all my readers i love you . Thanks' for great year ahead of us. Love & Peace.
God Bless.

הונגריה בתל-אביב וקיורטוש מאפה הונגרי מטריף- KURTOS KALACS

הערה: פוסט זה נכתב  על ידי בתאריך 18.11.06 בפורום תרבות מרוקו בתפוז.
כפי שציינתי בפוסט בעבר, לאט לאט אביא לכאן כתבות שפרסמתי בעבר ברשת באתרים שונים.
כתבה ממחוזרת אך עדיין רלוונטית למאפה בהחלט שווה.
הונגריה בתרבות מרוקו?
אני..כן אני...הייתי אמש במקום קטן וטעים....קיורטוש שמו.

קונדיטוריה קטנה ומטריפה ברחוב בוגרשוב 39 בתל אביב.

ומעשה שהיה כך היה...

נפגשתי אתמול בבוקר לארוחת בוקר נפלאה עם חברתי ח'...תוך כדי זלילה חברתי מספרת לי על מקום קטן ומופלא בבוגרשוב. עודנו לועסות ונוגסות ואף מקנחות במלבי חמים וטעים היא מספרת לי על קונדיטוריה הונגרית חדשה (לי) ברחוב בוגרשוב. חברתי עוד מוסיפה ומתארת את העוגות שהזמינה שם 9 במספר. שתיים לתת לחברתנו ר' אחת היא אמרה גם לך, כי את באה אתי לשם.

ושאני אומר לא? לאוכל או לתגלית חדשה? שמנו פעמינו וצעדנו המהירים לבוגרשוב ביום חמים ונעים.

וההפתעה...? מקום אכן קטן, מלא בדברי טעם, עוגיות זעירות ארוזות על המדפים בקופסאות שקופות, עוגות שמרים , ואיך לא? עוגת ז'רבו שלדברי הבעלים אפילו ההונגרים הכי הכי אסליים טוענים ששלו הכי הכי...

אך הפתעה היית בדמות סליל בצק גלילי פריך וטעים בטרוף. צורת האפיה מאד מעניינת נתן לחזות בה במקום בזמן אמת. 

לעוגה החלולה הזו בדמות סליל שמזכיר חללית קטנה קוראים "קיורטוש" או במקורKURTOS KALACS

אני בחרתי אחת מצופה אגוזים ככה בשביל הסיפתח רק...

בעלי הבית אנשים מאירי פנים ולבביים (הבעל הונגרי חייכן ואשתו חצי לובית חצי סורית חלבית חייכנית ומקסימה)מיד התנדבו להסביר את המקור, ובנם  אף הדגים לפני את תהליך ההכנה. שאני אומר לא? לשיעור בחינם?

מיד שלפתי את המצלמה שאתי על כל מקרה...והבן המוכשר שלהם מיד הביא כדור בצק שמרים..רדד.קימח, חתך גלגל....מרח קישט באגוזים והופ למעמד מיוחד .

רוצים גם לראות? לטעום? לכו לראות כמוני מקום מקסים.

יש האומרים שהטעם עולה על המקור בדוכני המאפה בהונגריה....אני מאמינה להם.

במקום יש מאפים נוספים כפי שציינתי ..כמו עוגות שמרים , עוגיות עוגות תפוחים ועוד...

שווה ביקור..

בוגרשוב 39 אמרתי?

יש גם תעודת כשרות .

תהנו.

The Old Cuoriosity Shop- בית ממכר עתיקות - בסימטה קטנה בתל אביב

 

משמאל מכונת התבלינים החיננית. שראתה ימים טובים בוודאי. מימין מכונת פסטה

החננו את האוטו בחניון צדדי בסימטה קטנה שיוצאת מרחוב קינג ג'ורג' בתל אביב. שעת בוקר מאוחרת, ויום פשוט נפלא. חורף ישראלי. רח', המכבי פינת קינג ג'ורג'. לא להאמין כמה פעמים עברתי שם ופשוט לא הבחנתי בחנות קטנה ומטריפה. מה שצד את עיני בתחילה היה השלט שנכתב בעיברית על אהיל ישן שהתבדר ברוח. צורת הכתיבה בכתב יד מנוקד משכה את תשומת לבי. מי משתמש בכתיבת שלטים  כזו היום? לא הרבה. ידי נשלחה לעומקו של תיקי המבולגן ותרה אחרי המצלמה. תקתקתי כמה צילומים מנסה להתחרות ברוח שמבדרת את השלט מצד לצד. ללא הצלחה רבה. השפלתי מבט ובחנתי את חלון הראווה. בפתח החנות ישב איש- הבעלים. ביקשתי רשות לצלם את החנות מבחוץ. היה חשוך בפנים אך החנות נראתה מסקרנת גם מבעד לחשיכה. האיש הביט בי במבט שואל ...ושאל למה? אמרתי אני אוהבת לצלם דברים יפים ומענינים ולפעמים גם לכתוב עליהם. כן אמר. ואני מיד זנקתי פנימה ואחותי אחרי. הייתי בהלם. חשתי שמישהו פשוט היתל בי וזרק אותי לסצינה שלקוחה מתוך ספרו של צ'רלס דיקנס.(גיבור ילדותי) חנות  אוצר. אוצר בל יתואר.  מדפי עץ עמוסי ספרים שרק מי שחי פה בשנות החמישים והששים זוכרר תערובת של ספרים כלי מטבח משנות ה30- 40- 50 60. נברשות ארט דקו, וזכוכית מורנו,נברשות  ארץ ישראליות, אנגליות, אפילו חצוצרה אמריקאית ממלחמת העולם הראשונה הייתה שם , הוא הסביר לי שהיא נקראת חצוצרה גדודית של חיילי המארינס, חצוצרה ששימשה בעת הנפת הדגל במסדרים בבסיס.. עמדתי במרכז החנות ולא זזתי ממקומי,  כמו חוני המעגל,  בחנתי מרחוק לאט לאט. כמו מסע בזמן. ואז יצאתי לטיול כמו עליסה בארץ הפלאות. תרתי משמע. מה ששמעו שם נשמע בערך כך: וואוו , יוווווווו, אני לא מאמינה, וכו. האיש עמד בצד כמי שמורגל במראות מהסוג הזה... הנה עוד אחת שמתלהבת מהאוסף שלי בוודאי חשב לעצמו. אבל הוא לא ממש ידע על מי הוא נפל, הוא נפל על נודניקית לא קטנה. אחת שתחקור אותו שתי וערב ותשאל שאלות כמו ממתי זה? מאיפה זה בא? היכן קנית? האם זה עובד? וכו. טוב ספרים לא קניתי, אבל אל תשאלו היו שם כלי מטבח ועוד אביזרים שונים ומשונים שרק אני בוודאי עדיין מתלהבת מהם. 

מי שאוהב כמוני מה שראיתי שם בוודאי יאהב את מה שעיני צדה במצלמתי הקטנה . שלא תחשבו שיצאתי משם בידיים ריקות. לא ולא. לא וויתרתי על מטחנת תבלינים משנות השלושים. תוצרת אנגליה. מכונת פסטה קטנה ומתוקה מ- 1932 מפראג. המחשבה ע ל המכונה שטחנה פעם תבלינים ארומטיים בביתה של איזה "באלה בוסטה" אנגליה ריגשה אותי לחלויטן, שלא לדבר על המחשבה על הפסטה נוטפת החמאה ממטבחה של איזה יפהפיה צ'כית שנטחנה דרך מכונת הפסטה המתוחכמת בפשטותה שרכשתי שם.

הייתי קונה עוד תאמינו לי אך ראשית צריך להטיסם לסינגפור ויש בעיית משקל וחוץ מזה צריך להשאיר קצת גם לכם, הלא בוודאי תבקרו שם גם אתם אחרי הסיפורים לא?

רגע אחרי ששלמתי ועמדתי לצאת הרמתי עיניים למעלה, מעל הדלת תלויה עגלת תינוק מטריפה ומעליה סוס עץ ישן. שוב הוא שמע ממני וואווווווו אחד קולני ומלא תדהמה שאלתי מה זה? וזכיתי לשמוע את סיפורו האישי , ומסתבר שהעגלה היא שלו? עיניו נצצו, ואני התרגשתי. 

לא יכולתי שלא להחמיא לו. אמרתי לו שהחנות שלו קטנה  ומטריפה, וניכר בה שהאספן הוא אינטלקטואל לא קטן. וגם פה זכיתי לסיפורו האישי...אוסף של ארבעים שנה הוא אמר , זה לא הולך ברגל. החלפנו קצת סיפורי אספנים. ומאיש רציני כשנכנסנו, עזבתי איש מלא חיוכים, ושיררי פנים הרבה יותר רכים ורפויים. פנים מלאי נחת לדעתי. לא על המכירה אלה על ההכרה. ההכרה בערכו של האוסף.

אז מי הרוויח פה מכל הביקור הבלתי מתוכן הזה בחנות קטנה ומטריפה? שנינו . גם הוא וגם אני.

אוי כמה שאני אוהבת ימים כאלה. ימים לא ממש מתוכננים, מפגשים לא מהעולם הזה שמסתתרים בחנויות קטנות,  ישנות ,חסרות חן חיצוני, אך כמו שאומרים , "אל תסתכל בקנקן אלא במה שבתוכו". בהחלט נתן לומר על פינת החמד הזו. בבקשה לכו לראות, תהיו נחמדים ואדיבים  ותזכו כמוני לשמוע סיפורים שלא נתן יותר לשמוע במחוזותינו.

מקווה שתאהבו את מה שצלמתי, צלמתי זמן, מקום, אהבה של מישהו למשהו, צלמתי במנהרת זמן. אני בטוחה שרבים ימצאו משהו מוכר מילדותם במקום הבלתי צפוי ששמו "ספרי הברון" תאמינו לי השם לא מעיד על מה שיש שם....נסו בעצמכם ותופתעו.

ספרי הברון , רחוב המכבי 4, פינת קינג ג'ורג' 21,

תל - אביב

The Old Curiosity Shop 

The Old Curiosity Shop was one of my favorite book.  

Probably the most widely-repeated criticism of Dickens is O scar Wilde's remark that 'One would have to have a heart of stone to read the death of little Nell without dissolving into tears...of laughter.'

My Red Five Cent for Christmas. Happy Holidays,Happy Newyear.

בימים  הקרובים העולם הנוצרי יחגוג את קריסמס. קריסמס הוא החג הכי משפחתי בלוח השנה הנוצרי. חג של ביחד, חג של נתינה, ביחד, אהבה, שמחה, ריחות מיוחדים של קינמון ציפורן, מתנות,עצי אשוח ריחניים ,שלג, ובעיקר ביחד.  בימים אלה אני חושבת על חברי וחברותי שיחגגו, חשבתי שמכיוון שהשנה לא אהיה לחגוג אתם בסינגפור כמו בכל שנה, אתכוב להם פוסט מארץ הקודש.  

(Thinking of you in this 'sunshine' day)

חברותי מיצגות את הקשת החברתית  המיוחדת של סינגפור. חלקן נוצריות אדוקות , חלקן בודהיסטיות, אתאיסתיות, מוסלמיות ולכולן מכנה משותף. אהבה! אהבת החיים, אהבת הזולת,אהבה ליופי, לאוכל טוב, י טיולים , מוזיקה, אומנות, בישול , סבלנות סובלנות,התנדבות למען מטרות חבריות וקהילתיות , עזרה לכל אלה שלא התמזל מזלם ולא שפר עליהם גורלם.

וכך מדי פעם אנחנו מוצאות עצמנו מתגייסות למען מוזיקאי חסר אמצעים אך מוכשר ענק, או צייר, מיד אחת מהמעגל נרתמת לארח, אחת מהן היא חברתי הטובה ביותר. בעיברית אקרא לה צדיקה בדורה. אישה משיכמה ומעלה, סינגפורית אצילה ויפת נפש אמיתית. תמיד אפשר לסמוך עליה כשזה מגיע לאירוח קבוצת אנשים שהיא אפילו לא מכירה. רק צריך לומר לה...ליליאן הבחור או הבחורה מוכשרים (היא חובבת מוזיקה ציור פיסול וכל מה שקשור באומנות). מצחיק איך התגלגלתי לספר עליה, בסה"כ התכוונתי לכתוב משהו לקריסמאס, ובכלל לספר על עגבניות השרי שאכלתי לפני מספר ימים, מתיקותם העבירה את בלוטות הרוק שלי על דעתן. במקום אני כותבת על ליליאן, על התנדבות שלה ושל עוד אנשים טובים. לספר עליה  זו ממש חובה מלאת הנאה. ממש כמו אשכול עגבניות השרי, היא צבעונית, מיוחדת חכמה , טובה, ומלאת חיוניות והיא לא בת 20. תקצר היריעה מלספר בשבחה  ואסתפק בפוסט הזה במה שסיפרתי עד כה. בעתיד אספר על עוד ממעללי המעגל הנשי שלנו

אה אז איפה הייתי בכלל? אה, עגבניות שרי נכון? אז לפני שטרפתי אותן, הן נחו על צלחת לבנה שהדגישה את צבען האדום עז . צבע שמעיד עליהן ,שמתיקותם עולה על כל דימיון. ( מושבניקית זוכרים?) ואיך יכולתי לעמוד בקיסמה של טיפת מים שנתלתה לה בנונ שלנטיות מרושלת משהו, ככה שניה לפני שאכלתי....לא יכולתי להתאפק וידי נשלחה למצלמה . והתחלתי לתקתק פוזות מצולמות של עגבניית שרי תמימה, אך מתוקה ויפה להפליא בפשטותה. דוגמנית מושלמת. התוצאות לפניכם אתם תשפטו את העבניה הזו שבכלל התכוונה לצאת לבילוי קטן ובמקום ...אופס פגשה אותי....לא נעים אבל טעים. 

Merry Xmas My Dear Friends. To those who know me , to those who doesn't. I wish you all, all the best in the coming new year. May god bless you all with good health and happy life. Peace and love. From ...m e

Graffity- Street Art In Tel-Aviv - גראפיטי אומנות רחוב בתל אביב

גראפיטי - קירות מחאה.

אופנה של פעם, אוכל של פעם... והרבה של פעם... ולאחרונה, הדרום אף מחדש ימיו כקדם, ונראה מגניב יותר מתמיד. ב

שישי, נר ראשון של חנוכה יצאנו לבוקר של כייף בדרום תל אביב. יש משהו מרגש בדרום תל אביב, מאוד אנושי, מחוספס ואמיתי. יש שם גם משהו של פעם: טעם של פעם, אנשים של פעם, במיוחד אזור "מתחם החשמל". (עליו בפוסטים הבאים)

תחילת אלנבי פינת יפו,  היה האזור בו התרוצצתי אתמול לקניית חומרי גלם לקולקציה חדשה של התכשיטים שלי. גם כשאני מטיילת אני ממשיכה ליצור, וביקורי בארץ הם חלק מהיצירה הנוודית שלי (קצת בדואית בנפשי), יש משהו מיוחד בליצור בנסיעותיך, ההשפעה הסביבתית, המראות, הריחות, האנשים ומצב הרוח. ליצור במקומות שונים זה כמו לצלם תמונה בטיול שאתה לוקח אתך לעולמים וחולק עם אנשים אחרים בעולמך.

בשיטוטי האתמול לא יכולתי שלא להבחין ולהתרשם מהגרפיטי שעיטרו את הרחובות. גרפיטי, אומנות רחוב אם תרצו, או שמא אלימות רחוב? ונדליזם או אומנות אינטוגרפיטי נמצאת העובדה שאני גרה בארץ חפה מגרפיטי. סינגפור היא ארץ ללא גרפיטי, ואם כבר אז זה גרפיטי ,באישור 'האוטוריטה' - האח הגדול מאשר איפה ומה. לאחרונה הממשלה מקצה באזורים מסויימים בהם יכולים צעירים לתת ביטוי יצירתי על קירות שהוקצו למטרה זו. הכל מתוכנן בקפידה ומנותב. האם זה גרפיטי? כן. האם זה הגרפיטי שהייתי רוצה לראות? לא. גרפיטי זו אומנות ספונטאנית, להקצות מקום זה מעושה ומוכתב, אין כאן מעשה חתרני, ולא בחירה חופשית. כבר לא צריך להתגנב באישון לילה,  בהחבא, ליצור ברגעי הדחף  היצירתי שלו ולהעלם אל תוך הלילה.

הצורך של יוצרי הגרפיטי המזדמנים או ה"מקצועיים" הינו של הבעה ועוררות של תשומת לב לנושא או לתחושה. בין אם פוליטי או אישי ישנו צורך אנושי להשמיע קול. יש מי שכותב טוקבקים  ויש מי שכותב שירים (למגירה), מצייר, אופה או כותב על קירות. כולנו צריכים להשמיע קול כך או אחרת.

בעידן שבו כולנו יכולים לכתוב טוקבק ולהביע עצמנו בעילום שם גם גראפיטי מזכיר לי את הטוקבקיסטים של היום הם רוצים להשמיע ולהשמע ,שכל העולם ידע. גראפיטי בה מאותו מקום, אמירה במשיכת מכחול או תרסיס על הקיר. יש משהו מאד אנושי בעיר לא מלוקקת, עיר שגרפיטי הוא חלק בלתי נפרד מהנוף האורבני,  אורגני שלה. ותל אביב בהחלט נחשבת לכזו.

 אז איפה היינו? אהה,  כן בדרום תל אביב. החננו את האוטו במגרש חניה קטנטן, ויצאתי מהמכונית "לגלריה ציבורית" תרתי משמע. מגרש החניה גבל בשני בנינים משני צדיו,  והקירות איך לא - תערוכה של ממש. גרפיטי בעיברית ואנגלית , ציורים ... אמירות בעד נגד,  הגיגים. מיד נשלפה המצלמה והתחילה לתקתק. עברתי על הקירות, קראתי, התבוננתי, חייכתי ואף נעצבתי לסירוגין.

הנה כמה מהצילומים שצלמתי הם ידברו בעד עצמם ויאמרו את אמירתם. כל אחד יתרגם את האמירה או הציור לפי ראות עיניו ותפיסת עולמו. כפי שאחותי ואני עשינו ביום ששי בבוקר בדרום תל אביב הקסומה (בעיני).

תהנו.

גראפיטי: אומנות רחוב - או פשע?

כתבה אודות גראפיטיGRAFFITI

-לא שורפים חזיות" מיצג - אבו חוסיין חנאן" Abu Hussein Hanan - Break - Installation

חנן אבו חוסיין - שבר - BREAK

click on the picture to enlarge it.

בביקורי בארץ אני משתדלת לגמוע מהכל, וכמה שיותר. ויש הרבה.. באחד מימי השמש הנפלאים לאחרונה יצא לי לשתות קפה במתח

ם קום איל פו" בנמל תל אביב.

נמל תל אביב הוא בכלל מקום נפלא לאחה"צ של קפה, קניות וגם "קולטורה". אז אחרי הקפה איך לא? הלכתי להציץ במתחם הנשים, מתחם קום איל פו, מאחד תחת קורת גג אחת, מקבץ של חנויות סטודיו קטנות ומתוקות של יוצרות ומעצבות מקומיות. למתחם יש אמירה מאד ברורה, פמניסטית. זו תפיסת העולם של קום איל פו למיטב הבנתי, וזה נראה ומשתקף בברור בכל פינה במתחם. במתחם ברחבתו מתקיימות באופן קבוע תערוכות ומיצגים משתנים, והמכנה המשותף הוא כמובן נשים. הכל על טהרת הנשיות. את קום איל פובמתכונתו הראשונית בשנות ה80 ותחילת התישעים הכרתי היטב מעבודות משותפות בהם השתתפנו כמעצבים צעירים בהפקות משותפות בעתון ישראלי המתפרסם בשפה האנגלית .לא אחת השתתפנו בהפקות משותפות עוד בתקופה של הגב' גודין שכבר לא שם.

בימים אלה מוצג מיצג במתחם של האומנית חנאן אבו חוסיין. במיצג חנן עושה שימוש בחזיות שנתרמו על ידי נשים לקום איל פו. נשיםתרמו חזיות משומשות, ובעבור כל חזיה, קום איל פו העבירות תרומה כספית, לנשים ונערות, ש"נפלו" לעולם הזנות, וכמו כן למימון בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן השד. תודו שזה מעשה שראוי לכתוב עליו גם אם תפיסת עולמי אינה פמניסית,(אני אוהבת את החזיות שלי, אך עומדת על זכויותי כאישה ללא שריפתם). ולכן הנה פוסט מיוחד על" אנשים טובים באמצע הדרך". 

צלמתי במתחם ואף צלמתי את סיפור הפרוייקט שהאומנית חנאן אבו חוסיין העמידה. ההסבר בשלוש שפות לנוחתכם. לכו לראות.

ועוד משהו חמוד לקרוא "מתחת לבגדים" של ענבל טננבאום.

ואיך לא? גם שיר ....קח לך אישה .....

הערה בשולי הפוסט: - כל ההמלצות שלי הן בחירה אישית שלי ,מתוך מכלול דברים ונושאים המענינים אותי ה

בעולם הזה. אני לא מקבלת שום תשלום , תמלוגים או כל דבר אחר מאף חברה עליה אני כותבת. הכל נכתב מתוך פירגון ואהבה .